ת"פ
בית משפט השלום קריות
|
9943-03-11
28/03/2012
|
בפני השופט:
טל תדמור-זמיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד בן עזרא
|
הנתבע:
עלי זובידאת (אחר/נוסף) עו"ד תומר נוה
|
גזר דין |
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.
כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 2.3.11 בשעת לילה, חזר הנאשם לביתו כשמפיו נודף ריח אלכוהול, העיר את אשתו (להלן: "
המתלוננת") והשליך לעברה בקבוק עשוי פלסטיק, מלא בנוזל, אשר פגע בידה השמאלית.
באותן נסיבות איים הנאשם על המתלוננת כי ישבור את כל הדברים בבית והיכה בפניה עד נפילתה ארצה.
עוד עולה מעובדות כתב האישום המתוקן כי גם שבוע עובר לארוע שתואר לעיל שב הנאשם לביתו כשמפיו נדף ריח אלכוהול, העיר את המתלוננת ולאחר שזו הכינה לו אוכל והוא סיים לאכול, איים עליה באומרו "תלכי לאמא שלך או שאני הורג אותך", בעודו אוחז סכין מטבח בידו.
תסקיר שירות המבחן
בטרם הטיעונים לעונש התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם החל לשתות אלכוהול בגיל צעיר ושירות המבחן התרשם מקיומה של בעיית תלות באלכוהול.
הנאשם לעומת זאת, לא התחבר לקיומה של נזקקות טיפולית ולחשיבות ההבנה וההתבוננות במניעים העומדים מאחורי השתייה.
הנאשם לא ציין בעיות מיוחדות בחייו הזוגיים, המתלוננת אף היא התקשתה לשתף בפתיחות אודות דינאמיקת היחסים הזוגית ותיארה את הארוע כאפיזודה בחייהם, אולם שירות המבחן התרשם כי הקשר בין בני הזוג אינו שוויוני, לנאשם צרכי שליטה גבוהים וכי המתלוננת מנסה לגונן עליו מתוך חשש מתוצאות ההליך הפלילי.
גם בהתייחסו לעבירה, שירות המבחן התרשם כי הנאשם קיבל אחריות פורמאלית על ביצועה, אולם בלט מיקוד שליטה חיצוני שבא לידי ביטוי בהשלכת האחריות להתנהלותו על השתייה והנאשם התקשה להתבונן בחלקים התוקפניים באישיותו ודרכי התקשורת שלו, שהובילו למצב המתואר בכתב האישום.
שירות המבחן לא התעלם מהעובדה שלנאשם אין עבר פלילי, אולם לאור התרשמותו והעובדה כי הנאשם לא ביטא נזקקות טיפולית, לא בא בהמלצה בעניינו של הנאשם.
טיעוני הצדדים וראיות לעונש
ב"כ המאשימה ציינה כי אמנם אין לנאשם הרשעות קודמות אולם טענה כי אין מדובר במעידה חד פעמית שכן כתב האישום מתאר שתי הזדמנויות בהן תקף הנאשם את המתלוננת ואף איים עליה.
ב"כ המאשימה טענה כי התסקיר אינו חיובי שכן מבטא בעיית התמכרות, בה הנאשם לא מכיר וכן מבטא חשש להישנות מקרים דומים בעתיד.
ב"כ המאשימה טענה כי יש לתת לעבירות אלמ"ב משמעות מיוחדת ולהוקיען באמצעות ענישה מחמירה, ביקשה למצות הדין עם הנאשם ולהטיל עליו מאסר בפועל ומאסר מותנה מרתיע.
ב"כ הנאשם הדגיש העדר עבר פלילי לנאשם, את הודאתו ולקיחת האחריות וטען כי הנאשם שירת בצה"ל הן שירות חובה והן שירות קבע.
כן טען כי בגין תיק זה שהה הנאשם במעצר לראשונה בחייו ובעקבות מעצרו הממושך קרס כלכלית.
בהתייחסו לתסקיר טען ב"כ הנאשם כי חלה אי הבנה בין הנאשם לבין שירות המבחן, הציג פסיקה ממנה ביקש ללמוד כי אין חובה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ועתר להטלת ענישה צופה פני עתיד.